רש"י על תענית כ׳ ב:י״א

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על תענית כ׳ ע״ב:י׳ רש"י על תענית כ׳ ע״ב:י״ב »

11 אֲמַר לֵיהּ רָבָא לְרַפְרָם בַּר פָּפָּא: לֵימָא לַן מָר מֵהָנֵי מִילֵּי מְעַלְּיָיתָא דַּהֲוָה עָבֵיד רַב הוּנָא! אֲמַר לֵיהּ: בְּיַנְקוּתֵיהּ לָא דְּכִירְנָא, בְּסֵיבוּתֵיהּ דְּכִירְנָא. דְּכֹל יוֹמָא דְעֵיבָא הֲווֹ מַפְּקִין לֵיהּ בְּגוּהַרְקָא דְּדַהֲבָא, וְסָיַיר לַהּ לְכוּלַּהּ מָתָא. וְכֹל אֲשִׁיתָא דַּהֲווֹת רְעִיעֲתָא, הֲוָה סָתַר לַהּ. אִי אֶפְשָׁר לְמָרַהּ — בָּנֵי לַהּ, וְאִי לָא אֶפְשָׁר — בָּנֵי לַהּ אִיהוּ מִדִּידֵיהּ.

פירוש רש"י על תענית כ׳ ב:י״א

11 ביומא דעיבא – יום המעונן דהוי רוח מנשבת ומסתפי דלא תפיל חומות:

12 בגוהרקא – תיבה תלויה בעגלה ושרות יושבות בהן:

13 וסייר – בודק תרגום פוקד שמות לד מסער כמו האי טבחא דלא סר סכינא קמיה חכם:

14 כי הוה ליה מילתא דאסותא רמי ליה אכוזא דמיא כו' לא גרסינן:

« רש"י על תענית כ׳ ע״ב:י׳ רש"י על תענית כ׳ ע״ב:י״ב »